1,100$ וקרון בלי מים זורמים: הרשת שקוטפת פי 2 מכירות מכל מתחרה 🌭

בוקר טוב! 🌞 אני מתנדב כמנטור בעמותה TJE = The Jewish Entrepreneur ללא מטרות רווח. אני ממליץ לכם להשתמש בשירותים של העמותה, ובמיוחד מי שצריך להכנס לשוק בארה"ב, לחפש שם שותפים עסקיים או משקיעים, או להקים שם חברה ולגייס עובדים.

The Jewish Entrepreneur | Empowering the Next Generation of Entrepreneurs https://go.chatlytics.ai/r/0Axc68q

The Jewish Entrepreneur | Empowering the Next Generation of EntrepreneursThe Jewish Entrepreneur provides business professionals & start-ups with free mentorship to establish a successful, thriving business.

אני מבקש רשות מ-@274727717322769 . זו עמותה ללא מטרות רווח.

תודה

זה לא הדרך. יש מועצה מייעצת שאחראית על אישור פרסומים. יש בתאור הקבוצה את כל הפרטים. כל מי שמתקבל פה עובר "ראיון אישי" שבו אני מוודא שאכן קרא את החוקים.

כן סליחה אני פשוט כבר לא אהיה זמין יותר מאוחר

טוב לא מבין מה הבלגן עמותה שעוזרת לישראלים

כול הכבוד בשביל זה התכנסנו פה לעזור להיי טק הישראלי

ביגלל שיזמים זה עם שלא קורא חוקים, לא מציית להם, וגם אם הכיר את החוקים מנסה לעקם אותם. צריך להבין את ההיסטוריה: בעבר הינו במוד של "משמעת עצמית" - סומכים על היזמים שיציתו לחוקים, אבל אז התחילו פה פרסומות של דירות, ואופנים יד 2 וכו'. משם היגענו לתובנות ש כל פרסום צריך בדיקה לפני, ואז המועצה מצביעה האם לאשר. (ביחוד שיש הרבה "טרמפיסטים" שלא פה כי הם יזמים אלא כי הם רוצים לפרסם את מרכולתם- והכי גרוע משהוא בתשלום לקחת מיזמים כמו שירות וכו')

https://go.chatlytics.ai/r/zx5sp2z

קיבוץ עם דילמה אחת: לוותר על השליטה במפעל או להסתכן בקריסהגלובס

📊 poll

רובוטים שלומדים מהדגמה, מחליפים עובדים במפעל ומשחררים אותנו מטיפול בכביסה: הצצה לרובוטים של כנס Nvidia GTC בברלין ועידן ה-AI הפיזי (כלכליסט-טק)

המַקְרן - רק וידאו
להצטרפות: chat.whatsapp.com/EGTE1vTzkVKGdj3YXUSs5I

" הקפה של דורון " ☕☕ , קפה על הבוקר עם פוסט טכנולוגי\היסטורי\יזמי (הפוסט עלי- הקפה עליכם)

הקרב על הנקניקייה המושלמת... - הדילמה המטורפת של שיקגו

אם היינו צריכים לקבוע מהו "כוח הסוס של המנוע" ברשתות המזון המהיר בארה"ב – מדד שמראה מי באמת שורף את הכביש ומשאיר אבק לכולם ומי סתם עומד בפקק – המספר הראשון שקופץ לראש הוא ללא ספק המכירות הממוצעות לסניף נפח מכירות כללי של רשת יכול להיות מטעה; רשת עם מלא סניפים בינוניים תציג שורה תחתונה ענקית, אבל היא מחזיקה צי מפלצתי וכבד. לעומת זאת, מדד המכירות לסניף מודד את הדחיסה המטורפת של האנרגיה בתוך המטר הרבוע: כמה רכבים תקתקת בדרייב-ת'רו, כמה מנות יצאו מכל מטר של פלנצ'ה, וכמה דולרים סחטת מכל דקה של פעילות. (אגב להבדיל ממזון מהיר בעולם הקמעונאי יש מספר מעניין שכתבתי עליו בעבר- כמו כוח סוס: "הפדיון למטר")

בזמן שכל ענקיות הפאסט-פוד נלחמות עד זוב דם על כל סנט במלחמות שיווק אגרסיביות, בפינה שקטה בצד הגיחה אימפריה לא צפויה בלי שום צלצולים ופעמונים עשתה בית ספר לכולם. בעוד שבורגר קינג אוכלת את האבק מאחור, צ'יק-פיל-איי, ורייזינג קיין מדשדשות מאחור, ומקדונלד'ס בכלל בהלם ומביטה בהשתאות מהצד ולא מבינה איך זה קרה לה, השחקנית הזו כבשה את המקום הראשון הבלתי מעורער במכירות לכל סניף – עם נתונים מטורפים של פי כמה וכמה מהמתחרות הכי חזקות בשוק. הם לא היו צריכים פרסומות ענק בסופרבול או גימיקים זולים, אלא פשוט בנו מכונה משומנת ויציבה שקטפה את הכתר בשקט מקסימלי, והשאירה את תעשיית המזון המהיר כולה בהלם מוחלט מול המספרים... אין מצב נכון? אז זהוא שיש...

כולם מוכנים? אז קדימה להדק את החגורות – אנחנו ממריאים !
היום נמריא אל הסיפור של Portillo's הרשת ש"אף אחד לא שמע עליה" שכיום נמצאת במקום הראשון בארה"ב במכירות פר סניף- אבל לא סתם במקום הראשון פי 2 מכל אחד אחר!

הסיפור של פורטילוס הוא לא עוד סיפור משעמם של חברה רגילה, אלא אפוס יזמי מטורף שהתחיל ב-1963 עם אדם אחד בשם דיק פורטילו, קרון עץ קטן בגודל 6 על 12 רגל, ובלי שום שרברבות או מים זורמים. דיק לקח את כל החסכונות שלו – סכום מצחיק של 1,100 דולר – ופתח את "The Dog House". כולם מסביב צחקו עליו ואמרו לו שהוא איבד את השכל, שהעסק יתרסק תוך חודש, ושאף אחד לא יקנה נקניקיות מקרון בלי מים. אבל לדיק היה חזון של פלדה ועקשנות של פרד. הוא נאבק בכל מכשול אפשרי, שטף כלים בדליים, ועבד 18 שעות ביום כדי להפוך דוכן רחוב עלוב לאימפריה קולינרית שנסחרת בבורסה.

מה שהביא לעלייה המטאורית הזו הוא לא מזל, אלא אסטרטגיה שיווקית ומבצעית ברמה של פרופסורים מקינגס קולג'. מבחינה שיווקית, פורטילוס פיצחה את הקוד הגנטי של חוויית הלקוח (Customer Experience) והחזקת לקוח (Customer Retention). הם לא מכרו פאסט פוד; הם מכרו נוסטלגיה, תיאטרון קולינרי, ואוכל נוח (Comfort Food) ברמת איכות נדירה. תיאוריית ה-AOV (Average Order Value) שלהם מרקיעה שחקים בזכות תפריט בנוי חכם שדוחף את הלקוח להוסיף את עוגת השוקולד המפורסמת או את מילקשייק העוגה ההזוי שלהם (מי שלא טעם את זה לא טעם מילקשייק רציני בחיים). הם יצרו "נאמנות לוגו" כמעט דתית, כשהם הופכים מוצר בסיסי כמו נקניקייה לסמל סטטוס מקומי ולאטרקציית חובה לכל תייר. והאמת - זה טעים פיצוצים!!

הדרייב-תרו (Drive-thru) של פורטילוס הוא יצירת מופת של תורת התורים (Queueing Theory) והנדסת תעשייה וניהול. בזמן שרשתות אחרות נחנקות כשיש 5 מכוניות בתור, פורטילוס מנהלת מערך הידראולי אנושי עם מסלולים כפולים ומשולשים, עובדים מצוידים בטאבלטים שסורקים ומזינים הזמנות ישירות למטבח בקצב של 100 מכוניות ב-10 דקות. המטבח עצמו עובד לפי שיטת ה-Lean Manufacturing וה-Just-In-Time (JIT): הנקניקייה של בקר 100 אחוז עוברת בישול במים בטמפרטורה מדויקת של 180 מעלות פרנהייט (82 מעלות צלזיוס) כדי לשמור על מעטפת הקולגן אלסטית ופריכה, כך שכאשר נושכים אותה נוצר ה-"Snap" המפורסם. הלחמנייה עוברת אידוי במיקרו-אקלים של אדים חמים כדי לקבל רכות מקסימלית בלי להירטב ולהתפורר, והכל מורכב בסדר כרונולוגי הנדסי קשיח: חרדל, relish ירוק זוהר, בצל קצוץ, עגבנייה, מלפפון חמוץ, פלפלי ספורט ומלח סלרי – בלי קטשופ לעולם.

כשמפרקים את המנוע שמאחורי הנקניקייה האגדית של פורטילוס, מבינים שאין פה מקריות – זו חגיגה קולינרית שהחלה עוד בשנת 1893 עם היצרנית המיתולוגית ויאנה ביף, והפכה לברזל של ה"שיקגו סטייל הוט דוג". הסוד שמשגע מיליוני אמריקאים וסוחט מיליוני דולרים לכל סניף טמון ב-100% נתחי בקר מובחרים (בלי חומרי מילוי ובלי עוף מזויף), מעושנים בעץ היקורי אמיתי ומתובלים בשום, כוסברה ואגוז מוסקט. אבל הקסם האמיתי קורה ברגע הנגיסה: המעטפת הטבעית מעניקה את ה"סנאפ" המפורסם – נקישה קראנצ'ית קטנה שמתפוצצת בפה ומשחררת נהר של מיצים ועסיסיות. בפורטילוס לא מרתיחים במים ומאבדים את הטעם, אלא מחממים באדים מדויקים ב-70 מעלות, ואז מעמיסים על לחמניית פרג רכה את כל הגינה השיקגואית: חרדל צהוב, רליש ירוק זוהר, בצל, עגבנייה, חמוצים, פלפלי ספורט חריפים ומלח סלרי.

הניתוח הכלכלי של המפלצת הזו פשוט מעיף את המוח. בשנת 2021 החברה יצאה להנפקה בבורסה (IPO) הנתון הכי מטורף במספרים של פורטילוס שצומחת כמו רקטה הוא ה-AUV (Average Unit Volume) – כל סניף בודד שלהם מגלגל בממוצע כ-8.5 מיליון דולר בשנה! כדי שתבינו את הטירוף, זה כמעט כפול מהממוצע של מקדונלד'ס שעומד על כ-3.6 מיליון דולר לסניף, ויותר מרוב רשתות המזון המהיר בארה"ב. שולי הרווח התפעולי של המסעדות שלהם (Store-Level EBITDA) נעים סביב 25 אחוז, נתון חריג ביותר בתעשיית המזון שמגרדת בדרך כלל את ה-15 אחוז. עם יותר מ-70 סניפים בארה"ב ומכירות כוללות של כ מיליארד דולר בשנה, פורטילוס הוכיחה שנקניקייה בלחמנייה יכולה להיות מכונת הדפסת מזומנים משומנת.

אם אהבת את הפוסט או למדת משהוא סמן\י 👍, אם אתה חושב\ת שאני טועה \תוכן לא מתאים סמן 😶.

להתראות
דורון

https://go.chatlytics.ai/r/kpVHl2g

#entrepreneurship #founders #startups #startuplife #venturecapital #investors #angelinvesting #logistics #lastmiledelivery #supplychain #marketplace #gigeconomy #futureofwork #automation #ai #lottery… | Eitan HaimovichThe next economic revolution in mobility and delivery What happens to Uber and DoorDash when the driver is no longer part of the transaction

I invite all group members to read my latest post.

Automation won't replace the human in delivery. It will redefine the role, and 23Knights is building that model for the lottery: local Knights as the trusted human layer in an automated marketplace.