אם כבר מדברים על חיבורים וקשרים, אני מחפש היכרות עם ארגונים
אם כבר מדברים על חיבורים וקשרים, אני מחפש היכרות עם ארגונים ותאגידים שמשתמשים בכלי AI בקנה מידה משמעותי ומתמודדים עם ניהול עלויות, תקציבים וצריכת טוקנים.
בפועל, רוב הארגונים עדיין לא יודעים לנהל בצורה יעילה את השימוש שלהם ב-AI: לאן הטוקנים הולכים, אילו עובדים או מחלקות צורכים אותם, האם נעשה שימוש בספק ה-AI המתאים, וכמה כסף מתבזבז על שאלות שכבר נשאלו בעבר או על ניתוב לא נכון של בקשות.
במסגרת Warren Buffer, אנחנו מפתחים את שכבת הניהול והבקרה הפיננסית הראשונה לעולם ה-AI הארגוני. המערכת מאפשרת:
• ניהול ובקרה של תקציבי AI וטוקנים
• צמצום בזבוז של עד 30% מעלויות השימוש
• ניתוח השימוש של עובדים, צוותים ומחלקות
• שימוש בידע הארגוני הקיים לפני פנייה למודלים חיצוניים
• ניתוב כל שאילתה לספק ה-AI המתאים ביותר מבחינת עלות, ביצועים ודיוק
אני מחפש להיפגש עם CFOs, CIOs, CTOs, מנהלי חדשנות ומנהלי AI בארגונים גדולים, כדי להבין טוב יותר את האתגרים שלהם, לאפיין את המוצר בצורה מדויקת יותר ולשפר את ה-Product Market Fit שלנו.
אם אתם מכירים ארגונים רלוונטיים או בעלי תפקידים מתאימים, אשמח מאוד לחיבור.
תודה,
איתן חיימוביץ’
Founder & CEO
Warren Buffer
" הקפה של דורון " ☕☕ , קפה על הבוקר עם פוסט טכנולוגי\היסטורי\יזמי (הפוסט עלי- הקפה עליכם)
הסבון שריסק את תעשיית היופי בלי להוציא שקל על פרסום
תשכחו מכל מה ששילמתם פעם למותגי על שמכרו לכם אשליות באריזות נוצצות כי יש חברה אחת שבאה לכולם בהפוכה וקרעה את כל השוק לגזרים. דמיינו חנות פיצית בבריטניה של שנת 1995 שמוכרת סבונים שנחתכים כמו גבינה במעדניה או בשוק, בלי פרסומות בטלויזיה ובלי שלטי חוצות בגודל של בניין. בזמן שחברות הענק שורפות תקציבים דמיוניים על דוגמניות ופרסומות פריים טיים כדי לשכנע אתכם שאם לא תקנו תשארו מכוערים, הטיטאנים האלה פשוט החליטו לשים פס על כל חוקי המשחק ולתת לריח לעשות את העבודה. כל הסיפור הזה נראה כמו בדיחה גרועה עד שקולטים שמדובר באימפריה של מיליארד דולר שפועלת לפי היגיון הפוך לחלוטין מכל מה שאי פעם לימדו אתכם בבית ספר לכלכלה. מישהו שם החליט שאין תקציב שיווק בכלל ושהמוצר עצמו צריך להיות הפצצה שמרעידה את השוק בלי שום התראות מוקדמות. מפתיע?
כולם מוכנים? אז קדימה להדק את החגורות – אנחנו ממריאים !
היום נמריא אל הסיפור של Lush.
הכל התחיל ב-1995 באנגליה כששני יזמים פתחו חנות קטנה לסבונים בעבודת יד בלי שום גב כלכלי ובלי שום תוכנית עסקית מטורפת. המייסדים מארק קונסטנטין וליז וייר היו מטפלי יופי לשעבר שהבינו שהשוק נשלט על ידי מפלצות ענק כמו לוריאל ואסתי לאודר שמוציאות 30 אחוז מהמחזור שלהן על שיווק אגרסיבי. הקונספט שלהם היה פשוט משוגע כי הם בחרו לא להוציא שקל על פרסום בזמן שכל השאר טענו שחייבים את זה כדי לשרוד. החנויות הראשונות שלהם בקושי תפקדו והלקוחות היו בהלם מוחלט כשראו מוצרים בלי אריזות שמונחים כמו ירקות בשוק בלי שום מושג מה זה אמור לעשות. אבל אז הקסם התחיל לעבוד כי הריח של היסמין ולואיזה פשוט היכה בכל מי שעבר ברחוב וגרם לו להיכנס פנימה. העובדים חתכו פרוסות טריות מול הלקוחות ונתנו לכולם למשש ולהרגיש הכל בשיטת המופע החי שאין כמותו בעולם. מפה לשם השמועה התפשטה כאש בשדה קוצים עד שבשנת 2000 כבר היו להם 30 חנויות ובשנת 2015 הקונספט שלהם הפך לוויראלי בכל רשת חברתית אפשרית.
העלייה המטאורית של לאש היא שיעור מטורף בפסיכולוגיה צרכנית ובמדעי ההתנהגות שמתבסס על שיווק חושי עמוק. במקום להשקיע בפרסומות הם השתמשו בטריגרים של חוש הריח והמישוש שמייצרים עוררות רגשית גבוהה בהרבה מכל מסר ויזואלי. המוח האנושי זוכר ריחות בצורה חזקה פי 100 ממראות או צלילים, מה שיוצר אצל הלקוח חוויה נצרבת שלא דורשת שום חיזוק חיצוני דרך המסך. כשחברה מבטלת לחלוטין את ערוצי הפרסום המסורתיים היא יוצרת אפקט של סקרנות ובלעדיות שגורם للאנשים להרגיש שהם גילו סוד מדינה ששווה להפיץ לחברים שלהם בחינם. הלקוחות הפכו להיות סוכני השיווק הכי יעילים בעולם כי הם הרגישו שותפים לדבר עבירה מול התאגידים הגדולים.
תראו, מבחינה כימית, סבון הוא פשוט מלח של חומצת שומן שמתפקד כחומר פעילי שטח גאוני שמחסל את הלכלוך ברמה המולקולרית. המבנה שלו מורכב משתי יחידות שונות בתכלית: ראש הידרופילי שאוהב מים ונקשר אליהם בקלות, וזנב ליפופילי ארוך ששונא מים אבל מת על שומן. כשאתם נכנסים למקלחת ומורחים סבון על גוף מיוזע ומלוכלך, הזנבות השומניים של הסבון נצמדים מיד למולקולות השומן והלכלוך שדבוקות לעור, בזמן שהראשי המים נשארים בחוץ ומושכים אליהם את זרמי המים. ברגע שאתם שוטפים את הגוף, המים גורפים איתם מבנים כדוריים זעירים שנקראים מיצלות, שבהם השומן והלכלוך כלואים בבטחה במרכז. זה הקסם המדעי שמאפשר למים ולשומן להסתדר ביחד, לפרק את המעטפת השומנית של חיידקים ולשטוף לביוב את כל מה שהציק לכם בלי צורך לשפשף את העור עד דם.
המוצרים של Lush מיוצרים בשיטות שמזכירות מטבח של שף עם דגש על חומרים טריים ללא חומרים משמרים סינתטיים כבדים שמקובלים בתעשייה. במקום להשתמש בבקבוקי פלסטיק מזהמים הם מייצרים מוצרים מוצקים שנשענים על קשירת מולקולות שמן אתרי עם חומרי בסיס טבעיים שעוברים דחיסה במכבשים תעשייתיים. תהליך הייצור דורש דיוק של מיליגרמים כדי שהפצצה לא תתפרק באריזה אבל תתמוסס בצורה מושלמת ברגע שתפגוש את المים החמים באמבטיה. כל הנוסחה מבוססת על איזון מדויק של חומציות ובסיסיות כדי שהשילוב של סודיום ביקרבונט וחומצת לימון יייצר את אפקט התסיסה המוכר בלי לפגוע בעור. מדובר בהנדסת מוצר גאונית שחוסכת לחלוטין את העלות של אריזות פלסטיק וממוקדת רק בחוויית השימוש הטהורה.
השיטה הזו שוברת את כל הקופות של עולם הקוסמטיקה. כיום הרשת מפעילה למעלה מ-900 חנויות ברחבי העולם ומגלגלת מחזור מכירות שנתי שחצה מזמן את רף מיליארד הדולר. הדבר הכי מטורף הוא שסעיף הוצאות הפרסום שלהם בדומה ליום ההקמה עומד בדיוק על 0 דולר בשנה. בעוד שמתחרים ישירים בתעשייה שורפים בין 20 ל-30 אחוז מההכנסות שלהם רק כדי להישאר בתודעה, לאש נהנית משיעורי רווחיות גולמית גבוהים שמאפשרים לה לצמוח אורגנית. השווי של החברה מוערך במאות מיליוני דולרים והיא עושה את זה בלי לקחת הלוואות ענק ובלי להיכנע לדרישות של משקיעים חיצוניים שרוצים לראות קמפיינים ממומנים. הנתונים מוכיחים שכשמוצר מייצר ערך כל כך חזק בשטח, הצרכנים עושים את כל העבודה השיווקית לבד ומייצרים החזר השקעה אינסופי.
אם אהבת את הפוסט או למדת משהוא סמן\י 👍, אם אתה חושב\ת שאני טועה \תוכן לא מתאים סמן 😶
להתראות
דורון
הפטנט של LUSH ששינה את עולם הפינוק הביתי: אחד הפטנטים החזקים שראיתי, זו ממש יצירת מופת של הנדסה כימית המגנה על שילוב גאוני של שתי קומפוזיציות תסיסה נפרדות בתוך מוצר אמבט אחד. החידוש האמצאתי העצום כאן טמון ביכולת לייצר קצב תסיסה דיפרנציאלי של הסבון, שבו חומר תסיסה ראשון ושני מגיבים במים במהירויות שונות לחלוטין (כאשר האחד מפרק פחמן דו-חמצני בסערה והשני משחרר חומרי פעיל שטחי ובועות קצף בצורה מבוקרת וממושכת), וזאת מבלי שהמוצר יתפרק או יתסיס בתוך האריזה הלחחות. ההשפעה של הפטנט הזה על השוק הייתה רעידת אדמה מסחרית, שכן היא אפשרה לחברה להגן משפטית על הבלעדיות של חוויית האמבט הרב-שכבתית שלהם, למנוע ממתחרים זולים להעתיק את קצב התסיסה והשחרור של השמנים האתרים, ולבסס מונופול עולמי על מוצר שהפך לתופעת טולק ורשתות חברתיות שגלגל מאות מיליוני דולרים והגדיר מחדש את כל קטגוריית הפינוק הביתי.
אנו בישראל לא מכירים את חברת Lush אז ביררתי האם מוכרים את Lush בישראל.
מסתבר שהם לא מוכרים בישראל מסיבות פוליטיות - הם לקחו את הצד הפלסטיני בסכסוך (כמו גלידות Ben & Jerry's).
אז מכיוון ש-Lush רשמו פטנטים אבל כנראה שלא בישראל (צריך לבצע חיפוש יותר מפורט ממה ש-Perplexity.ai עשו עבורי; וגם אם רשמו פטנטים בישראל, אפשר לבדוק אפשרות לקבל רשיון בכפיה), אז חלק מהידע זמין.
אז זו הזדמנות מטורפת בשביל יזם ישראלי - במיוחד אם הוא ערבי או דרוזי - שיעשה להם מה שבורגראנץ' עשו למק דונלד'ס לפני שהם השתכנעו לעשות עסקים גם בישראל.
חברה מדהימה! הכרתי ממש בטעות לפני יותר מ10 שנים בביקור בלונדון והיה לי ברור שהם יצליחו בטירוף..