אסור לפרסם פה כלום ללא אישור המועצה

אסור לפרסם פה כלום ללא אישור המועצה

היי,
מישהו/י פה עשה מחקר קליני בביה"ח בארץ ושרד לספר? אשמח להתייעץ למספר דק'!

" הקפה של דורון " ☕☕ , קפה על הבוקר עם פוסט טכנולוגי\היסטורי\יזמי (הפוסט עלי- הקפה עליכם)

למה עוף בשקל לא חוקי בגרמניה- ורמי לוי היה פושט שם את הרגל

הגרמנים מתים לעוף על דונלד טראמפ, לקרוא לו משוגע, פרא אדם, ולצחוק על "השרירות לב" של האמריקאים שמכופפים את כל העולם בשביל האינטרס שלהם. רק שיש פה קטץ' קטן, יא חביבי: הי'קים האלה עושים בדיוק את אותו קאובוי-סטייל, רק במקום לצרוח את זה בטוויטר עם אותיות גדולות, הם סוגרים אותך בפינה עם חליפה של ארמני, עניבה מהודקת ומבט קפוא של פקיד בשטאזי. הם מכבסים את כל הכוחניות, הדורסנות והחזירות הכלכלית שלהם תחת מילים מכובדות כמו "חוק", "תקנים" ו"רגולציה לשמירה על הציבור". אבל אל תאכלו את הלוקש הזה – כשאמריקאי עושה לך "אמריקה פרסט", הוא שם לך אגרוף לפנים; כשהגרמני עושה לך "גרמניה פרסט", הוא פשוט ממציא חוק של 800 עמודים שחונק אותך מאחורי הגב ומשאיר אותך בלי תחתונים, בעודו ממלמל משהו על "ערכים אירופיים". לא מאמינים? – אז אתם מוזמנים לראות איך הבלוף הזה עובד על רטוב...

כולם מוכנים? אז קדימה להדק את החגורות – אנחנו ממריאים !
היום נמריא אל הסיפור של הצביעות והציניות של הגרמנים כשהם מדברים על המכסים של דונלד טראמפ- כשהם פועלים גרוע יותר.

תראו, באמריקה כל השוק זה מכונה אחת גדולה למכירת חלומות: זורקים לכם חלב או חיתולים בחצי שקל, יעני "בואו תראו איזה דיל מפנק, יא פראיירים", מתוך הנחה מראש שתאכלו את זה, תמלאו עגלה שלמה בשטויות, והם כבר יסגרו עליכם את החודש בסיבוב, והאמת -האמריקאים פשוט מתים על זה. אבל בגרמניה? תשכחו מזה.. חביבי היקים מסתכלים על השטיק הזה של ה-Loss Leader ואומרים: "אצלנו לא עושים שכונה". בשבילם, לחתוך מחירים אל מתחת לרצפה זה לא שירות לצרכן – זו סתם בריונות דורסנית שקורעת את השוק. הם עוטפים את כל הטירוף הזה במילים מפוצצות של פקידים כמו "תחרות הוגנת", אבל בתכל'ס? זו השיטה שלהם להגן על הבוטק'ה הפינתי והחקלאי המסכן, כדי שרשתות מפלצתיות עם ארנק ללא תחתית לא יבואו ויאכלו את כולם בלי מלח.

מי שחטפה את הצינור הזה הכי חזק לפנים הייתה ענקית הקמעונאות האמריקאית, וולמארט. אז למי שלא יודע, בסוף שנות ה-90 החבר'ה מארה"ב נחתו בגרמניה נפוחים מחשיבות, בטוחים שהם הולכים לאכול את היבשת בלי ללעוס עם הסיסמה שלהם של "Everyday Low Prices". זרקו מוצרי יסוד במחירי הפסד, חגגו על המדפים, עד שבא להם רגולטור גרמני עם עניבה חונקת וצו חתום מברלין, ואמר להם: "עד כאן, יא בבא, השוקולד הזה לא חוקי אצלנו. תעלו מחירים עכשיו או שתעופו מפה על טיל". האירוע הזה נכנס ישר לספרי ההיסטוריה כמבוכה קולוסאלית: תזכורת כואבת לזה שבאירופה, היציבות של השוק קודמת לכל הקומבינות שלכם. רוצות למכור בגרמניה? תפגינו "יצירתיות", רק חסר לכן שתעברו את הקו האדום ותמכרו בהפסד. (למי שלא יודע בגרמניה אסור על פי חוק למכור במחיר הפסד, ואסור לפתוח עסקים ביום א')

תראו, השיטה של רמי לוי למכור לנו עוף בשקל או קילו עגבניות באגורה זה בדיוק השואו שאנחנו הישראלים חולים עליו – הפסד קטן לרשת, מציאה מטורפת לעם- מפוצצים את החנות בלקוחות, וכולם יוצאים מבסוטים מחרף יוקר המחיה. אבל תנסו להריץ את הדיל הזה בגרמניה, ותראו איך הרגולטור הגרמני חוטף חום, קופץ מהכיסא ושולח את המשטרה לסגור את הבסטה כי מבחינתם מכירה מתחת למחיר העלות זה "פשע חמור נגד התחרות". הקטע המטורף? מי שאוכל את הצינור בסוף זה רק הצרכן הקטן. הגרמנים, עם כל הכבוד לחליפות שלהם, הקימו לעצמם מערכת שמקדשת רשתות יקרות בסגנון "שופרסל של פעם" – כאלה שידפקו לכם מחיר מופקע בלי להתבייש, בלי מבצעים, בלי הפתעות ובלי שום צ'אנס לראות עוף בשקל ביום שישי. הם קוראים לזה "הגנה על השוק והחקלאים", אבל בפועל? הם פשוט הרדימו את התחרות, שכחו מה זה להילחם ביוקר המחיה, והשאירו את הלקוח עם ארנק ריק אבל עם תחושה עילאית שהכל נעשה "לפי החוק".

אחרי שקוסטקו ראתה את הראסיה שוולמארט חטפה בגרמניה, נשרף לה החשק להיכנס לשוק הזה עוד לפני שהספיקה לפרוק את המכולה הראשונה. בוולמארט שרפו מעל מיליארד דולר, חטפו חקירות רגולטוריות על מחירי הפסד, וגילו שבמקום לכבוש את היבשת הם הפכו לבדיחה העסקית של העשור. החבר'ה בנהלת קוסטקו הסתכלו על מרחץ הדמים הזה, עשו חישוב מסלול מחדש ואמרו: "תודה, אבל לא תודה". הם הבינו מיד שהמודל האמריקאי שלהם – שמבוסס על האנגרים מפלצתיים מחוץ לעיר, מחירי רצפה ושעות פתיחה גמישות – ייחנק ישר בתוך סבך הבירוקרטיה, חוקי הבנייה הנוקשים והאיסור הגרמני הדרקוני על מכירה בהפסד. במקום לחטוף מכות ולהפסיד מיליארדים בברלין, קוסטקו העדיפה ללכת על בטוח, דילגה מעל גרמניה באלגנטיות, ופתחה את המחסנים שלה בשווקים בהם הרגולציה לא מחפשת לחנוק חברות ענקיות רק בגלל שהן מעיזות להציע דילים זולים.

ואם חשבתם שהטירוף הרגולטורי הזה נעצר בסופרמרקט – תחשבו שוב, כי אילון מאסק חטף בדיוק את אותו הסטירה על סטרואידים. כשהוא חשף את הסייברטראק שלו, הוא חפר לכל העולם על רכב חלל שירסק את התעשייה. באירופה? הטנק הזה נכנס ישר בבטון של הבירוקרטיה. האירופים, מה לעשות, חופרים על בטיחות, הולכי רגל ו"אזורי קריסה" שסופגים תאונות. ואז מגיע מאסק עם מפלצת קופסת שימורים מפלדת אל-חלד, כלה זוויתית וחדה כמו סכין יפנית, ופשוט אומר "פאק איט". הרשויות ביבשת הסתכלו על הטאנק הזה, נחרדו, ואמרו לו: "אח שלי, הדבר הזה הוא מלכודת מוות לרוכבי אופניים, אין מצב שהקופסה הזאת מקבלת אצלנו אישור טיפוס (EU Type-Approval)".

אם להיות פייר, צריך להודות שמעבר לזה שהטנק הזה הוא סכנה נפשות להולכי רגל, הוא פשוט לא קשור למציאות של הנהג באירופה. המפלצת הזו שוקלת מעל 3.5 טון כשהיא עמוסה, מה שאומר שבחוק הגרמני/אירופי אתה חייב להוציא רישיון מסחרי (דרגה C1- בתרגום לעברית- "רשיון משא") – כאילו אתה איזה נהג משאית חלוקה – רק כדי לקפוץ להביא לחמניות בבוקר. תוסיפו לזה את העובדה שהרוחב שלו הופך כל סיבוב ברחוב עתיק וצר באירופה או כל ניסיון להיכנס לחניון סטנדרטי לסיוט בלהות. הניסיון לדחוף טנדר אמריקאי שתוכנן לאוטוסטרדות האינסופיות ולחווה של טקסס - לקהל אירופי, שרק רוצה יעילות, פרופורציות נורמליות וקצת רגישות לסביבה, פשוט התפוצץ למאסק בפרצוף – והפך את הסייברטראק מקוריוז נוצץ לבדיחה חסרת שוק לחלוטין ביבשת הישנה.

ועכשיו, קבלו את הדובדבן שבקצפת: הסרט שסגרו לאובר (Uber). החבר'ה מקליפורניה באו להרים את גרמניה באוויר עם UberPOP – יענו, "מה הסיפור? כל חביב עם גרוטאה וסמארטפון הופך לנהג מונית, יאללה בלאגן!". באמריקה קראו לזה "חדשנות שוברת שוק", אבל בברלין הסתכלו על החלטורה הזאת, ירקו את הקפה, וקבעו שזה לא 'חדשנות' ולא נעליים – זו עבריינות תנועה, תחרות מלוכלכת ופיראטיות לכל דבר. תוך שנייה וחצי השופטים שם העמידו אותם בשלשות, חילקו קנסות של מיליונים והוציאו צווי מניעה ששיתקו את כל האופרציה. מה יצא? אובר נאלצה להתקפל כמו לוליין, לבלוע את הראסיה, ולזרוק את כל הדנ"א ה"מגניב" שלה לפח. כיום היא מגרדת פירורים בגרמניה בתור עוד אפליקציית תיווך מעפנה שעובדת רק מול מוניות רשמיות או חברות השכרה מורשות (Mietwagen) עם נהגים בחליפות בסגנון גט טקסי. יענו, הם באו לשבור את השוק – ובסוף הפכו בדיוק למה שהם ניסו להשמיד, רק הרבה יותר יקר- ונחשו מי משלם את המחיר...

אז מה היה לנו פה, חבר'ה? שורת המחץ של כל הקרקס הברלינאי הזה היא אחת פשוטה: בזמן שדונלד טראמפ חוטף אש מכל העולם על ה"אמריקה תחילה" האגרוף הכלכלי שלו לאירופה, הגרמנים סוגרים את השוק שלהם עם מנעול רב-בריח ומפתחות שנזרקו לנהר, וכל זה עם חיוך קפוא מול המצלמות. מוולמארט שחטפה ראסיה של מיליארד דולר וברחה עם הזנב בין הרגליים, דרך קוסטקו שנבהלה ממרחץ הדמים הזה והבריזה לגרמניה עוד לפני שפתחה קרטון אחד, שלא לדבר על רמי לוי שרק מלדמיין עוף בשקל היה חוטף שם צו מעצר – הבלוף הגרמני נחשף במלוא תפארתו. ה"יעילות" וה"ערכים" שלהם הם לא יותר מחומת בטון שמגנה על השוק המקומי, משאירה את התחרות בתוך פריזר, ודופקת לצרכן הקטן חשבון של אלפי יורו על כל שטות, רק כדי שירגיש שהוא קונה "לפי הספר".

אז בפעם הבאה שאיזה פוליטיקאי מחויט בברלין מתחיל להרצות לכם על "שוק חופשי" ו"תחרות הוגנת", פשוט תזכירו לו שאי אפשר לקנות בגרמניה אפילו שקית חלב ביום ראשון כי החוק מגן על הציבור מלהוציא כסף ביום א' – ובסופו של דבר, מי שאוכל את הצינור ונשאר עם כיסים ריקים זה רק הלקוח הקטן, שמשלם ביוקר על הצביעות המחויטת הזאת ומממן מכיסו את החלום הגרמני!

אם אהבת את הפוסט או למדת משהוא סמן\י 👍, אם אתה חושב\ת שאני טועה \תוכן לא מתאים סמן 😶

להתראות
דורון

לא סיימת🫢

למי שיש לו איפון, יש באג בפוסטים ארוכים, צריך לעשות העתק הדבק לכל אפליקציה אחרת ואז אפשר לקרוא את הכל

אז איך זה שהמילקי (או מה שלא יהיה) יותר זול בברלין מאשר בישראל?

או שאנחנו מסבסדים את המחיר הזול או שבישראל עושקים אותנו מעל ומעבר, או שהחישוב עלויות לפי יורו עושה את ההבדל.

באירופה המחוקק נותן דגש ללקוח - חוקי פרטיות לדוגמה וגם מה דדון תיאר.
בארה"ב הדגש הוא על חברות. ראו אין הם מונעים תחרות לא הוגנת.
בישראל מה לעשות הכל עובד לטובה עשירים ובעלי ממון - אם הם מרוויחים מעולה אז נמשיך. זה נקרא פלוטוקרטיה.

כי בישראל כל חוליה בשרשרת האספקה גוזרת קופון שמן. איך לדעתך רשתות השיווק רושמות רווחי עתק יציבים כל הזמן? ולמה אתה חושב שרשת בינלאומית כמו קרפור נכנסה דווקא לשוק הישראלי? בדיוק בגלל המרווחים המטורפים האלה