חברת אבקת המרק שבלעדיה אין שבבים לאינטל ולנבידיה ☕
" הקפה של דורון " ☕☕ , קפה על הבוקר עם פוסט טכנולוגי\היסטורי\יזמי (הפוסט עלי- הקפה עליכם)
היפני שממריא מתחת לרדאר: איך אבקת מרק יפנית השתלטה על המוח של ה-AI בעולם
ביפן של 1908, כימאי בשם קיקונאה איקדה ישב על קערת מרק טופו פשוטה עם אצות קומבו, פתאום קלט טעם חדש ועמוק שהוא קרא לו אומאמי. הוא בודד את התרכובת הכימית, חומצה גלוטמית, והמציא את ה-מונוסודיום גלוטמט. יזם נוסף בשם סבורוסוקה סוזוקי קלט מיד את פוטנציאל הזהב, לקח רישיון לפטנט, וב-1909 השיק את תבלין האומאמי הראשון בעולם תחת המותג אג'ינומוטו. הסיפור מתחיל במטבח צנוע שרק רצה לעשות את האוכל של כולנו יותר טעים, אבל הלך והסתבך. במשך עשרות שנים החברה התמחתה במיצוי חומצות אמינו, תסיסה וכימיה אורגנית, והתרחבה לתרופות ותוספי מזון. בשנות 1970, חוקרים ששיחקו עם תוצרי לוואי של ייצור המונוסודיום גלוטמט גילו שבחומר הפסולת הזה, שרף אורגני מסוים, יש לו תכונות בידוד ועמידות בחום ברמה מטורפת. החבר'ה לא הבינו באותה שנייה שחומר הפסולת הזה יחזיק בעתיד את כל תעשיית השבבים העולמית בגרון, מה שמוכיח שלפעמים הסוד הכי גדול מסתתר דווקא בפח הזבל של המעבדה. אין מצב נכון? – אז זהוא שיש .. ועוד איזה יש...
כולם מוכנים? אז קדימה להדק את החגורות – אנחנו ממריאים !
היום נמריא אל הסיפור של חברת אג'ינומוטו וסוד החברה שמחזיקה את עולם השבבים העולמי בביצים.
כדי להבין את הסיפור, צריך לחזור לסוף שנות 1990. מעבדי המחשבים הפכו לדחוסים וחזקים בקצב מטורף, ומעצבי השבבים נתקעו מול קיר בטון. ככל שהטכנולוגיה התקדמה, השבבים ייצרו חום מטורף והיו חייבים שכבת בידוד זעירה, אמינה ודקה במיוחד בין מעגלי הסיליקון. הנוזלים שהשתמשו בהם עד אז היו איטיים, נזלו, ויצרו אחוזי פחת שהטריפו את המהנדסים. כאן נכנסו המדענים של אג'ינומוטו עם הניסיון הכימי המטורף שלהם בפולימרים של חומצות אמינו. הם פיתחו את יריעת הבידוד האלסטית, חומר תרמוסט-סטבילי ultra-thin שאפשר לקדוח בו בלייזר בדיוק מיקרוסקופי ולהרכיב אותו בשכבות דקות. ב-1999 המוצר יצא לשוק תחת השם ABF, ותוך זמן קצר הוא הפך לתקן הבלעדי והמחייב של כל מעבד מרכזי ומאיץ גרפי על הכדור. הטירוף השיווקי פה הוא שהם לא מכרו רכיב אלקטרוני, הם מכרו פתרון כימי לבעיה פיזיקלית קשה, ובמקום להילחם בענקית השבבים, הם הפכו לשותף השקט וההכרחי שלהן.
טכנית, ה-ABF הוא מאסטרפיס של כימיה של פולימרים והנדסת חומרים מתקדמת. מדובר בסרט פולימרי אפוקסי מורכב, המשלב חלקיקים ננו-מטריים של סיליקה ומייצבים אורגניים, שמשיג מקדם התפשטות תרמית התואם באופן כמעט מושלם לזה של הסיליקון. המבנה המולקולרי של השרף עובר תהליך צילוב כימי תחת חום, שיוצר רשת תלת-ממדית צפופה במיוחד בעלת מקדם אובדן דיאלקטרי אפסי practically. הנתון הזה קריטי כדי למנוע זליגת אותות בתדרים גבוהים של ג'יגה-הרץ. המשטח האחיד של ה-ABF מאפשר קדיחת חורים בלייזר Co2 או לייזר UV בקטרים של פחות מ-10 מיקרומטר, וציפוי מתכתי של נחושת עליהם ללא יצירת מיקרו-סדקים או קצרים חשמליים. המתחרים מנסים כבר עשרות שנים להעתיק את הנוסחה, אבל השילוב של צמיגות החומר, שטחיות מושלמת על פני 10 שכבות שונות ועמידות בטמפרטורות של מעל 250 מעלות צלזיוס פשוט לא ניתנת לשחזור ללא הידע הכימי הסודי שנצבר בחברה.
הניתוח הכלכלי של הסיפור הזה פשוט מפיל מהרגליים. חברה שהתחילה מתבלין למרק מחזיקה כיום בנתח שוק מטורף של כ-95 עד 100 אחוזים מכלל השוק העולמי של יריעות בידוד אריזה לשבבים מתקדמים. כל מעבד שיוצא מהמפעלים של אינטל, אנבידיה או AMD חייב את החומר הזה בפנים, ובלעדיו קווי הייצור שווים לאפס. חטיבת הציפויים והחומרים האלקטרוניים של אג'ינומוטו מציגה שולי רווח תפעולי של מעל 40 אחוזים, נתון יוצא דופן לחברה שמגיעה מתעשיית המזון. עם התפוצצות תעשיית ה-AI והביקוש הגלובלי לשרתי ענק, שוק אריזות השבבים המתקדמות צפוי להגיע לשווי של מעל 15 מיליארד דולר עד שנת 2028, כאשר ה-ABF מהווה את אחד מרכיבי המפתח בשרשרת האספקה הזו. ניסיון של חברות מתחרות לקחת ביס מהעוגה הזו נתקל בחומת פטנטים ובסודיות מסחרית השווה מיליארדי דולרים.
אג'ינומוטו היא חברה של 10 מיליארד דולר בשנה, שמשלבת בסיס רחב ויציב (הקטע שהיא עדין שולטת בשוק ה MSG וגם אבקות מרק, רטבים, מזון קפוא, מוצרי חלב ומשקאות לשוק הגלובלי והיפני.) אבל זרוע טכנולוגית בעלת שולי רווח אדירים, המציבה אותה בנקודת מפתח אסטרטגית בשרשרת האספקה של ה-AI והשבבים בעולם.
אם אהבת את הפוסט או למדת משהוא סמן\י 👍, אם אתה חושב\ת שאני טועה \תוכן לא מתאים סמן 😶
להתראות
דורון
לאחר הכתבות על ASML (והסינים) ועל אג'ינומוטו, אני תוהה אם יש חברות ישראליות שמחזיקות בביצים את תעשיית השבבים העולמית.
לפי השבחים על תרומת מלאנוקס לאינבידיה, אני מנחש שמלאנוקס כמעט והיתה במצב כזה.
אחד הפטנטים החזקים של אג'ינומוטו- שנעל למעשה את "דור ההמשך" המתוחכם של חומת המגן הכימית של אג'ינומוטו, והוא עוסק באחד האתגרים הפיזיקליים הקשים ביותר של עידן הבינה המלאכותית: מזעור ה"חורים" (Vias) ושיפור התאמת ההתרחבות התרמית. בעוד שפטנט הבסיס משנות ה-90 פתר את עצם המעבר מבידוד נוזלי ליריעה יבשה, פטנט זה שכלל את הנוסחה המולקולרית כך שתתאים לעולם שבו השבבים צפופים פי כמה, פולטים חום קיצוני, ופועלים בתדרים גבוהים במיוחד. ההשפעה שלו על השוק הייתה דרמטית – הוא נעל מחדש את שרשרת האספקה הגלובלית לטובת החברה היפנית. באמצעות שינוי הרכב שרף האפוקסי ושילוב נכון יותר של חלקיקי הסיליקה הננומטריים, הפטנט אפשר ליצרניות כמו אנבידיה, אינטל ו-AMD לקדוח בלייזר חורים זעירים מאי פעם (מתחת ל-10 מיקרומטר) מבלי שהחומר יסדק או יתעוות תחת חום של יצור השבב (מעל 250 מעלות צלזיוס). בכך, הפטנט הזה חסם באופן הרמטי את המתחרות שניסו לייצר גרסאות "חיקוי" זולות יותר ל-ABF, ביסס את מעמדה של אג'ינומוטו כספקית בלעדית (נתח שוק של כמעט 100%) והבטיח שכל מהפכת ה-AI ותשתית ענני המחשוב של ימינו תהיה תלויה, הלכה למעשה, בנוסחה הכימית המוגנת שלהם.
ובאותו נושא- אם אתם מכירים פיסיקאים בתחום - מוזמנים לשלוח אלי...
למיזם סופר חדשני בעולם השבבים בהקמה עם פורטפוליו מטורף של בקשות פטנט- דרוש שותף\ה מייסד. שמעוניין להכנס ל" סיירת מטכ"ל של עולם השבבים "
זה לא "עוד שבב" – זה שינוי פרדיגמה.
פיסיקאים עם רקע בתחום יצור סיליקון\מוליכים למחצה\לייזרים בתחום פמטו-לייזר
לקבוצה חברים טובים של "בית חרושת למיליונרים" שאני עוזר להם, אנו מחפשים פיזיקאי/ת מבריק/ה למסע של פעם בחיים. במיזם הזה אנחנו לא מייצרים עוד סיליקון – אנחנו שוברים את תקרת הזכוכית (ליטרלי) של תעשיית השבבים...
לפנות אלי בפרטי.
דורון: 0544960022
(מכירים חבר פיסיקאי- בעל\ת תואר שני או שלישי- תעבירו לו... הוא לא יסלח לכם בחיים אם הוא יפספס...)